עמוס ברדה נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.בתביעה זו מבקש התובע לקבוע כי הפגיעה בברך שמאל נגרמה לו, כתוצאה מתנאי עבודתו כצבעי רכב על פי תורת המיקרוטראומה.

2.תביעתו של התובע התבררה בפני כבוד השופטת שגיא בשאלה הראשונה הראייתית האם ממכלול העובדות שפירט התובע בפני בית הדין בתצהירו ובחקירתו באשר לסוג ואופן עבודתו יש בהם משום תשתית עובדתית לפגיעה מסוג מיקרוטראומה. ביום 10/03/10 נתן בית הדין את החלטתו וקבע לאור עדות התובע והעד מר רוסינסקי וחקירתם הנגדית באשר לפירוט תנאי עבודתו של התובע כי התובע מבצע בעבודתו פעולות שונות כפי שפירטתי בסעיף העובדות להלן. עם זאת, קבעה כב' השופטת שגיא כי אף שהתובע ביצע פעולות שונות במהלך הטיפול ברכב – הרי ככל שהפגיעה ברכב היתה בחלקו התחתון – בוצעו כל אותן פעולות תוך כריעה על הברך.

3.להלן העובדות כפי שהן נקבעו בהחלטת בית הדין מיום 17.10.06 ואשר הופנו למומחה במסגרת ההחלטה על מינוי מומחה:

א.התובע יליד שנת 1954 עבד כצבעי רכב משנת 1969 ועד סוף 2008.

ב.במסגרת עבודתו נדרש התובע לבצע עבודות שונות לצורך צביעת הרכב, תוך שהוא כורע על ברכו השמאלית. במהלך העבודה היה התובע כורע, מתרומם, וחוזר וכורע, במשך כ 100-150 פעם ביום.

ג.התובע אף ביצע חלק ניכר מהעבודה תוך כריעה על הברך.

ד.התובע שוקל קרוב ל 100 ק"ג.

ה.התובע סובל כאבים בברכו השמאלית.

4.ענינו של התובע הועבר למומחה הרפואי דר' אורי בלנקשטיין לבחינת שאלת הקשר הסיבתי שבין מצבו הרפואי של התובע בברכו השמאלית לבין תנאי עבודתו.

5.המומחה התבקש להשיב לשתי השאלות:

א.מה הליקוי בברכו השמאלית של התובע ?

ב.האם הליקוי ממנו סובל התובע נובע מתנאי עבודתו, ונגרם מרצף אירועים זעירים שניתן לאתרם בזמן ובמקום, כאשר כל אירוע כזה גורם נזק זעיר בלתי הפיך, או שאותו ליקוי הינו תוצאה של הליך תחלואי מתמשך?

6.בחוות דעתו מיום 29/03/2010 השיב דר' בלנקשטיין לשאלות כדלקמן:

א.התובע סובל מכאבים בברך שמאל. בבדיקה הקלינית נמצאה עמדת ווארוס (סטיה פנימית) של שתי הברכיים ללא הגבלה בתנועות. במיפוי עצמות – הדגשה במדור המדיאלי של שתי הברכים על רקע תהליך ניווני. - עבר ארטרוסקופיה לברך שמאל בתאריך 28/09/2005 נמצא קרע של המיניסקוס המדיאלי. - (ממצאים זהים הודגמו גם בברך הימנית, והנ"ל הופנה לביצוע ארטרוסקופיה של הברך הימנית).

ב.הליקוי ממנו סובל התובע בברך שמאל , לא נגרם מרצף של אירועים זעירים בלתי הפיכים מצטברים. ליקוי זה הינו תוצאה של תהליך תחלואי טבעי ומתמשך (דו צדדי). מדובר בנזק במדור הפנימי של 2 הברכיים שהודגם בבדיקה הקלינית ובמיפוי העצמות.במצב זה בגילו לעיתים קרובות נגרם קרע ניווני של המניסקוס. - עבודתו היתה כרוכה בכריעה על הברכיים. - לא היו תנועות סיבוביות חדות של הברך כשהיא בכיפוף כמו אצל שחקני כדורגל אשר יכלו לגרום לנזק המניסקאלי " (כל ההדגשות במקור א.א)

7.הצדדים הגישו סיכומיהם בהתאם להחלטת בית הדין. ב"כ התובע חזר בסיכומיו ותאר את אופי עבודתו של התובע הכולל כריעה, לעיתים ממושכת. כן הפנה את בית הדין לפסקי דין בהם הוכרה פגיעה במניסקוס כפגיעה בעבודה ולפסקי דין בהם הוכרה פגימה בעבודה על דרך המיקרואטאומה ולבסוף הפנה ב"כ התובע לשורה של פסקי דין בהם נקבע כי חוות דעת מומחה אינה מחליפה הכרעתו של בית הדין.

הנתבע טען בסיכומיו הקצרים כי יש לאמץ את חוות הדעת של דר' בלנקשטיין בשלמותה ולאור קביעותיו לדחות את התביעה.

8.

לאחר שעיינתי בחוות דעתו של דר' בלנקשטיין, מצאתי כי חוות דעתו ניתנה בצורה מפורשת ביותר, תוך התייחסות לכל הממצאים הרפואיים והיא בהירה וחד משמעית ולא מצאתי בה כל העלאת ספק. הקביעה של דר' בלנקשטיין היא חד משמעית כי אין כל קשר סיבתי בין הפגיעה בברך לעבודתו של התובע.